עובדי מדינה

בישראל ישנם מאות אלפי עובדים, המוגדרים עובדי מדינה. אלה הם למשל עובדים במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך (יחידות הפועלות במסגרת משרדי ממשלה), מורים, עובדי בתי חולים ממשלתיים, עובדי הביטוח הלאומי, ועוד.

נציבות שירות המדינה, ממונה על ניהול העסקתם של עובדי המדינה. בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה.

על עובדי מדינה חל חוק שירות המדינה (משמעת). החוק קובע נורמות אתיות החלות על עובדי מדינה. חריגה מנורמות אלה, עלולה להוביל להעמדה לדין משמעתי.

מטרתו של הדין המשמעתי היא הגנה על אמון הציבור בשירות המדינה, ויצירת הרתעה כלפי עובדי ציבור, מפני מעשים שיש בהם מעילה באמון הציבור.

סעיף 17 לחוק מגדיר כי עובד מדינה שעשה אחת מאלה, אשם בעבירת משמעת:

  1. עשיית מעשה או התנהגות באופן שפגע במשמעת שירות המדינה.
  2. אי קיום חוק או הוראה המוטלת על עובד המדינה, או התרשלות בקיום הוראה כזו.
  3. התנהגות שאינה הולמת את תפקיד עובד המדינה, או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.
  4. התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקיד בשירות המדינה.
  5. השגת מינוי בשירות המדינה על ידי מסירת ידיעה כוזבת, או באמצעים פסולים.

בנוסף, עובד מדינה שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, ייחשב למי שעבר עבירה משמעתית. המונח “קלון” משמעו פגם מוסרי הנלווה לביצוע העבירה, הן משום טיב העבירה הפלילית עצמה, והן בשל נסיבות ביצועה של העבירה. מעניין לציין, כי ייתכן שעבירה מסוימת תיחשב עבירה שיש עמה קלון כאשר היא מבוצעת בידי עובד בכיר בשירות המדינה, המכהן במשרה שיש עמה סמכויות רבות ורגישות מיוחדת, והיא לא תיחשב עבירה שיש עמה קלון אם בוצעה בידי עובד זוטר, המבצע תפקידי עזר פשוטים (עש”מ 4123/95 אור נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.1.1996)).

עולה כי הגדרת החוק לקיומה של עבירת משמעת, רחבה מאוד. התנהגות בלתי הולמת, או התנהגות הפוגעת במשמעת, עשויה ללבוש צורות שונות. בנוסף, גם למונח “קלון” אין הגדרה ממצה או מבחן ברור. לצד עבירות אלה, ישנן עבירות ספציפיות – הטרדות מיניות ועבירות מין, איומים, דיווחים כוזבים, ביצוע פעולה תוך ניגוד עניינים, ועוד.

סעיף 61 לחוק המשמעת קובע כי אחריותו של עובד מדינה בשל עבירת משמעת, אינה גורעת מאחריותו הפלילית שבאותו מעשה. כמו כן, אף אם זוכה עובד מדינה במשפט פלילי, ניתן להעמידו לדין משמעתי בגין אותו מעשה.

סדר הדין המשמעתי

הליך משמעתי כנגד עובד מדינה, נפתח בחקירה אותה מנהלת נציבות שירות המדינה. בעקבות ממצאי החקירה, תחליט מחלקת התביעה בנציבות אם להגיש תביעה לבית הדין המשמעתי.

נציב שירות המדינה רשאי להשעות ממשרתו עובד מדינה שהוגשה נגדו תביעה משמעתית, או שנפתחה נגדו חקירה בחשד לביצוע עבירה פלילית. ההשעיה לא תתבצע אלא לאחר שניתנה לעובד המדינה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין ההשעיה. הזדמנות זו נקראת “שימוע”, והעובד רשאי להיות מיוצג בשימוע על ידי עורך דין.

אם הושעה עובד מדינה ממשרתו, תימשך ההשעיה עד שיוחלט אם להעמיד את העובד לדין פלילי או משמעתי. אם הועמד העובד לדין, תימשך ההשעיה עד למתן פסק דין סופי בהליך. נציב שירות המדינה מוסמך להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

עקרונית, במהלך תקופת ההשעיה יקבל העובד משכורת כעובד מדינה.

בדרך כלל לפני הגשת תביעה משמעתית לבית הדין, ניתנת לעובד הזדמנות לשכנע את מחלקת התביעה בנציבות שלא להגיש את התביעה. אם הזדמנות זו לא צלחה, תוגש תביעה משמעתית לאחד מבתי הדין למשמעת של עובדי המדינה, הנמצאים בירושלים ובחיפה.

ההליכים בפני בית הדין מתנהלים לפי סדרי דין שנקבעו בתקנות שירות המדינה (סדרי הדין). במובנים רבים, דומה ההליך המשמעתי להליך פלילי. כך למשל, ניתן לטעון טענות מקדמיות, לעיין בחומר החקירה הנמצא אצל התביעה, לבקש מבית הדין למנות מומחה לעניין מסוים, ועוד.

בכל הליך לפני בית הדין תינתן לעובד המדינה אפשרות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, ולחקור כל עד שהתייצב לפני בית הדין.

לאחר ניהול ההליך המשפטי, יחליט בית הדין המשמעתי אם להרשיע את העובד או לזכותו. זיכוי העובד בדין – משמעו סיום ההליך המשפטי. הרשעת העובד בדין, עשויה להתקבל לאחר ניהול משפט, הודאה בעבירות, או על בסיס הסדר טיעון.

אמצעי המשמעת

במקרה של הרשעה משמעתית, יגזור בית הדין את אמצעי המשמעת שיוטל על עובד המדינה.

בית הדין המשמעתי מוסמך להטיל על עובד המדינה, אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:

  1. התראה.
  2. נזיפה.
  3. נזיפה חמורה.
  4. הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע בית הדין.
  5. הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין.
  6. העברת עובד המדינה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר.
  7. פסילת עובד המדינה למילוי תפקידים מסוימים בשירות המדינה.
  8. פיטורים משירות המדינה.
  9. פסילה ממילוי תפקידים מסוימים בשירות המדינה.
  10. פסילה מעבודה בשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע בית הדין.
  11. פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.

בחירת אמצעי המשמעת שיוטל על עובד המדינה מושפע מגורמים רבים. ביניהם טיב העבירה המשמעתית ונסיבות ביצועה, מידת החשיבות בהעברת מסר מרתיע כלפי עובדי ציבור – בנסיבות המקרה, מידת הפגיעה של אמצעי המשמעת בעובד ובמשפחתו, ועוד.

חשיבות הייצוג בהליכי משמעת

בכל מקרה של חשד לביצוע עבירת משמעת, ובוודאי במקרה של הגשת תביעה משמעתית כנגד עובד מדינה, מוטב להתייעץ בהקדם עם עו”ד מומחה לדין המשמעתי.

כבר בשלב ההזמנה לשימוע לפני השעיה, יכול עורך דין המכיר את אופי הטיעונים בהליך, למנוע את השעיית העובד ממשרתו. בהמשך, ניתנת לעובד הזדמנות לשכנע את התביעה שלא להגיש את התביעה המשמעתית. רצוי שהזדמנות זו תנוצל במלואה, בסיוע עו”ד המכיר את התיק וחומר הראיות בעניינו של העובד.

במקרה של הגשת תביעה משמעתית, יש לבחון את העובדות המשמשות יסוד לתלונה, את מהות העבירה המיוחסת לעובד, ראיות הקיימות (או שאינן קיימות) בתיק, ועוד. בשלב זה חשוב ביותר להיות מיוצג על ידי עו”ד המכיר את תחום המשמעת, את ההליכים בפני בית הדין, אופן חקירת העדים, ולמעשה ניהול ההליך מתחילתו עד סופו.

גם במקרה של הרשעה משמעתית, חשוב שעורך דין מומחה לדין המשמעתי, יטען בנוגע לאמצעי המשמעת ההולם בנסיבות המקרה. אמצעי משמעת שאינו מכביד, יאפשר לעובד חזרה מהירה לעבודה ולשגרת החיים.

עו”ד עדי ארבל עוסק בתחום הפלילי ובדין המשמעתי.

ראו כאן:  אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה – דו”ח שנת 2018.

התייעצו עכשיו - עדי ארבל - עורך דין