הליכי מעצר

מעצר הוא שלילת חירותו של אדם, לפרק זמן מוגבל.

שוטר מוסמך לעצור חשוד בהתקיים תנאים מסוימים שבחוק – קיומה של סכנה לביטחון אדם או לביטחון המדינה, ביצוע עבירה שאינה חטא בפני שוטר, חשוד שיש חשש לגביו שהוא נמלט מהליכי משפט או חקירה, ועוד.

שוטר שעצר אדם, יביא את העצור בפני קצין ממונה שנמצא בתחנת משטרה. הקצין רשאי לשחרר את החשוד, או לעצור אותו לתקופה שלא תעלה על 24 שעות. מעצר לתקופה של למעלה מ-24 שעות, תתבצע על ידי שופט בהליך המכונה "מעצר ימים".

מעצר ימים

שופט בית משפט השלום מוסמך להורות על מעצר חשוד, אם קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה פלילית, שעונשה מעל 3 חודשי מאסר. בנוסף, על בית המשפט להשתכנע שהחשוד עלול לשבש הליכי חקירה או משפט; הוא מהווה סכנה לאדם או לביטחון המדינה; או אם ישנן פעולות חקירה שלא ניתן לבצע אלא אם החשוד נתון במעצר.

צו מעצר ראשוני יכול להינתן ללא נוכחות החשוד. במקרה של מעצר מסוג זה, יש להביא את החשוד לבית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות מרגע המעצר.

דיון בהארכת מעצר יתבצע בפני שופט, ובפני החשוד וסניגורו. מבקש המעצר הוא שוטר בדרך כלל, ולסניגור יש זכות לחקור את השוטר במטרה לברר אם קיים חשד סביר נגד החשוד, ומתקיימת עילת מעצר.

תקופת המעצר הראשונית מוגבלת ל-15 יום, ובית המשפט רשאי להאריך את המעצר ב-15 יום נוספים. מעצר לתקופה של למעלה מ-30 יום, יתבצע רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.

עם סיום החקירה, יורה בית המשפט על שחרור החשוד ממעצר. תובע יכול להגיש הצהרה, בה הוא מבקש מבית המשפט להאריך את המעצר פעם נוספת, על מנת ללמוד את חומר החקירה ולנסח כתב אישום. במקרה כזה, מוסמך בית המשפט להאריך את המעצר לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים.

כאשר מוגש כתב אישום, יכול תובע להגיש לבית המשפט בקשה למעצרו של הנאשם עד תום המשפט בעניינו. מעצר זה נקרא "מעצר עד תום ההליכים".

מעצר עד תום ההליכים

דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, יתבצע בנוכחות הנאשם. שופט רשאי לצוות על מעצר נאשם עד תום ההליכים, אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת הנאשם, ומתקיימת עילת מעצר – חשש לשיבוש הליכי משפט או הימלטות מן הדין; חשש כי הנאשם מהווה סכנה לאדם או לציבור; או הפרת תנאי שחרור.

גם אם הגיע בית המשפט למסקנה כי מתקיימים התנאים להורות על מעצר עד תום ההליכים, עליו לבחון אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר, שתבטיח את מטרות המעצר. חלופה כזו יכולה להיות הוראה כי הנאשם ישהה במעצר בית, הפקדת עירבון כספי להבטחת התייצבות הנאשם למשפט, ועוד.

קיימות הגבלות על משך הזמן בו יכול לשהות נאשם במעצר עד תום ההליכים. כך למשל, אם מרגע המעצר חלפו 30 יום והמשפט לא החל, או חלפו תשעה חודשים וטרם ניתנה הכרעת דין, ישוחרר הנאשם ממעצר. גם במקרים אלה, יכולה התביעה לבקש את הארכת המעצר, בהתקיים תנאים מסוימים.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי מעצר

שהייה במעצר פוגעת באופן קשה ביותר ברוחו של אדם. הדבר עלול להוביל את העצור לבצע טעויות, שיהיה קשה מאוד לתקן בהמשך הדרך.

חשוב לזכור שלמרות שמדובר בסיטואציה מלחיצה ומתישה, היא זמנית ונקודתית. ייצוג על ידי עו”ד פלילי מומחה לדיני מעצרים, חשובה מאוד בשלב זה. עורך הדין עשוי לשכנע את בית המשפט כי אין ראיות לכאורה כנגד העצור, כי לא מתקיימת עילת מעצר, כי ניתן לשחרר את העצור לחלופת מעצר, ועוד.

בכל מקרה של מעצר, על ידי שוטר או על ידי בית המשפט, חשוב להתייעץ בהקדם עם עו”ד פלילי.

עו”ד עדי ארבל עוסק בתחום הפלילי, ומכיר לעומק את החוק והפסיקה הקשורים לדיני המעצרים.