רופאים

רופאים כפופים לדין משמעתי, בהתאם להוראות פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976.

המקרים בהם מוסמך שר הבריאות להטיל ענישה משמעתית, מוגדרת בפקודה: כאשר רופא נוהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה, מפר הוראה של חוק זכויות החולה, מגלה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במהלך מילוי תפקידו, ועוד.

בלשכה המשפטית של משרד הבריאות קיימת יחידת דין משמעתי. לאחר בירור תלונה כנגד רופא, יגיש מנכ"ל משרד הבריאות קובלנה לשר הבריאות. השר ימנה ועדת משמעת שתדון בקובלנה, והוועדה תגיש את המלצותיה בעניין לשר הבריאות.

כיום משמש השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, בתפקיד הממונה על החלטות שיפוטיות במשרד הבריאות.

במקרה של הרשעה משמעתית, מוסמך שר הבריאות להטיל על הרופא נזיפה או התראה, לקבוע שרישיון הרופא יותלה או יוגבל לתקופה מסויימת, ובמקרים חמורים אף להורות על ביטול רישיון הרופא.

בכל מקרה של זימון לוועדת משמעת, יש לבחון את העובדות המשמשות יסוד לתלונה, מהות העבירה המשמעתית המיוחסת לרופא, ועוד מגוון שיקולים הרלוונטיים לניהול ההליך. גם במקרה של הרשעה משמעתית, חשוב שעורך דין מומחה לדין המשמעתי, יטען בנוגע לאמצעי המשמעת ההולם בנסיבות המקרה. אמצעי משמעת שאינו כולל התליית הרישיון או הגבלתו, יאפשר חזרה מהירה של הרופא לעבודתו ולתחום עיסוקו.

בכל מקרה של חשד לביצוע עבירת משמעת על ידי רופא, ובוודאי במקרה של הגשת קובלנה, מוטב להתייעץ בהקדם עם עו"ד מומחה לדין המשמעתי.

עו"ד עדי ארבל עוסק בייצוג בתחום הפלילי ובדין המשמעתי.