פסיכולוגים

פסיכולוגים כפופים לדין משמעתי, בהתאם להוראות חוק הפסיכולוגים, תשל”ז-1977.

סעיף 33 לחוק מגדיר את עבירות המשמעת, בגינן עלול לעמוד פסיכולוג לדין משמעתי:

התנהגות בדרך שאינה הולמת את מקצוע הפסיכולוגיה, גילוי חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת טיפול, הפרת חוק זכויות החולה, ועוד.

הליך משמעת נפתח בהגשת תלונה לוועדת התלונות, הממונה על ידי שר הבריאות. ועדת התלונות תחקור את התלונה, ותחליט לפי תוצאות החקירה אם להביא את הפסיכולוג לפני ועדת משמעת.

ועדת המשמעת מונה שלושה חברים – עורך דין, ושני פסיכולוגים בעלי ותק מקצועי של עשר שנים לפחות. התובע בדיון המשמעתי יהיה היועץ המשפטי של משרד הבריאות, או עורך דין שהוסמך לשמש תובע.

הרשעת פסיכולוג בעבירת משמעת, עלולה להוביל להטלת אמצעי משמעת: התראה או נזיפה, קנס, התליית רישום מפנקס הפסיכולוגים, ואפילו מחיקה מהפנקס.

בכל מקרה של זימון לוועדת משמעת, יש לבחון את העובדות המשמשות יסוד לתלונה, מהות העבירה המיוחסת לפסיכולוג, ועוד מגוון שיקולים הרלוונטיים לניהול ההליך. גם במקרה של הרשעה משמעתית, חשוב שעורך דין מומחה לדין המשמעתי, יטען בנוגע לאמצעי המשמעת ההולם שיוטל על הפסיכולוג. אמצעי משמעת שאינו כולל התליית הרישום מהפנקס, יאפשר חזרה מהירה לעבודה ולשיגרת החיים.

בכל מקרה של חשד לביצוע עבירת משמעת על ידי פסיכולוג, ובוודאי במקרה של הזמנה לוועדת משמעת, מוטב להתייעץ בהקדם עם עו”ד מומחה לדין המשמעתי.

עו”ד עדי ארבל עוסק בייצוג בתחום הפלילי ובדין המשמעתי.

התייעצו עכשיו - עדי ארבל - עורך דין